אני כואבת!!!

אני כואבת!!!

מכאובים גופניים ורגשיים. קשר גופנפש ותרומתה של היוגה הנשית כתהליך ריפוי.

אני מוצאת את עצמי לאחרונה חושבת הרבה על האינטנסיביות בה אנחנו מתנהלות בימינו. כמה  מתח ולחץ הם חלק מחיינו. במיוחד בישראל הכל קורה מהר לא עוצר. דרישות המשפחה והחברה סביבנו מאלצים אותנו לעיתים לויתורים, לתחושת אשם, לנסיון לרצות ומרחיקים אותנו הרחק מעצמנו. רגשות מודחקים ודפוסים של שנים מכרסמים בתוכינו. כל אלה גובים מחיר כבד שבה לידי ביטוי בכאבים גופניים, במחלות כרוניות, חרדות ודכאון.

בנימה אישית

כשהייתי נערה החלו לי כאבים חזקים מאוד במפרקי הלסת. כאבים שהקרינו לראש ויצרו אי נוחות רבה. עברתי בדיקות, טיפולים אורתודנטיים וסד לילה שנאלצתי לישון איתו במשך תקופה. הייתי נערה מאוד ביישנית, שקטה וסגורה. אגרתי בתוכי הרבה רגשות, מחשבות, יצירתיות ולא נתתי להם אפשרות לצאת אל העולם. לא נתתי ביטוי לעולם הפנימי שלי והמחיר היה כאב בלסת. פחדתי להשמיע את קולי שמא יצחקו על דבריי. הסתרתי את הבעיות בין ההורים, את האבא שהיה אלכוהוליסט. הזעקה שלא יצאה החוצה נשארה בתוך הלסת. כשהחלו מבחני הבגרות והמתח היה גדול מאוד, הכל עלה על גדותיו והתפרצו כאבים עזים בלסת.

ומה קורה בגופנפש שלי היום? גם היום אחרי שנים ברגעי עומס אני מתחילה להרגיש את הלסת. אבל היום אני יודעת שאין גוף "מושלם" ואין חיים "אידיאליים". בזכות הכלים שרכשתי מלימודי היוגה ותרפיית הגוף-נפש במהלך השנים ,למדתי להיות קשובה לעצמי. לצורך המשתנה שלי בתקופות חיים שונות ובכל רגע נתון. עם הרבה מודעות, התבוננות ולמידה אין סופית של עצמי. היום אני נהנית להשמיע את קולי. אני מאפשרת לרגשות, למחשבות וליצירה לצאת החוצה. נכון שהפחד לפעמים מופיע לו אבל אני מספיק בוטחת בעצמי ולא מאפשרת לו לנהל אותי.

עיצוב הגופנפש

עפ"י דר' קן דיכטוואלד, פסיכולוג וכותב הספר "גופנפש" מקובל למנות חמישה מרכיבים המשפיעים על עיצוב הגופנפש האנושי:

1. תורשה-כוללת את כל הגורמים המוענקים לנו מלידה. אלה מועברים לנו מהורינו וללא ספק הם בעלי חשיבות רבה בעיצוב הגופנפש המיוחד שלנו.
2. פעילות גופנית-סך כל הפעילויות והמפגשים שחווינו בבמהלך חיינו. לידה, הליכה, שינה, רכיבה באופניים, התעמלות, ישיבה, נגינה בפסנתר, משחק בגן השעשועים ועוד. כל מה שעשינו עם עצמנו, כיצד עשינו זאת, ואיך הרגשנו כשעשינו זאת, כל זה משתקף בדרך בה פיתחנו את שרירנו, עצמותינו ואת התיאום העצבי-שרירי.
3. פעילות וחשיפה רגשית ופסיכולוגית-רגשותינו ועמדותינו משפיעים באופן ישיר מאוד על הדרך שבה אנו מחזיקים את עצמנו, נעים, נושמים, ומתפתחים. אנו מעצבים את עצמנו באמצעות פעילויות והתנסויות רגשיות סלקטיביות.
4. התזונה-בתזונה הכוונה לכל הדלק, במובן הפיזי והרגשי כאחד. הדלק שהגופנפש צורך ומעכל כדי לספק לעצמו את היסודות החיוניים להתחדשותו ולצמיחתו הנמשכת.
5. תנאים סביבתיים-כל המסגרות החומריות, החברתיות והפסיכולוגיות שבהן אנו מנהלים את חיינו. בשונה מהתורשה, יש ביכולתנו לעשות צעדים ולשנותם ובכך להשפיע על התפתחותינו האישית.

ההפרדה בין חמש גישות אלה למטרות אקדמיות, אך למעשה הן בלתי נפרדות זו מזו.  כיום, יותר ויותר גישות מערביות מתחילות לקבל את הרעיון שגוף ונפש הם יחידה אחת. גישות שונות מתחום הרפואה המשלימה טוענות כי האדם הוא מערכת אנרגיה חיה ונושמת המשתנה כל הזמן. במקום הנחת האצבע על הסיבות החיצוניות כשמשהו מפסיק לעבוד, עלינו להסתכל על ההשפעות הפנימיות ועל נסיבות חיינו, הנפש ורגשותינו, ולהבין כיצד כל אלה פועלים יחד באופן הדדי.

במאמר זה אתמקד במרכיב השלישי והחמישי בעיצוב  הגופנפש.

זיכרונותינו אצורים בגופינו

טראומות נפשיות ורגשות עצורים נתקעים בשרירי הגוף ויוצרים חסימות המובילות, בסופו של דבר לביטוי של כאב או חולי בגוף הפיזי. "רגשות מודחקים מתהווים למתח בשרירים ויוצרים שריון", קבע וילהלם רייך, אבי הפסיכותרפיה הגופנית.

גופנו משמש כמעין מראה על מה שמתחולל בנפשנו. הוא מספר על לחצים, טראומות,הדחקות שאנו "סוחבים" אתנו במהלך השנים. למשל-  כף רגל שנפצעה ואשר טווח התנועה שלה מוגבל, תהפוך לחלק בלתי נפרד מתבנית הגוף שלנו. תנוחות של דיכאון, שחצנות או איפוק, אותם אימצנו בתהליך הגדילה שלנו, מתבטאות בדרך החשיבה והתנועה שלנו. תבניות מקובעות בגוף מנציחות את התהליכים הנפשיים שלנו.

התיאוריה הפסיכואנליטית מדברת על מנגנוני הגנה, ומשתמשת במושגים כמו הדחקה, הכחשה, דחייה והשלכה, על מנת לתאר את הדרכים הרבות בהן "נעלמות" מתוך התודעה שלנו מחשבות, רגשות, זיכרונות ופנטזיות מן העבר. אבל אלה אינם נעלמים באמת.  נזכרים בהם, חולמים עליהם, ולכולנו יש לפעמים הבזקים בלתי מוסברים. אלו מראים שאי אפשר לנתק מהנפש מחשבות, תפיסות או אירועים שחוותה בעבר. אי תפקוד גופני כלשהו, הוא בבחינת סימפטום שהנפש מאותתת לנו.  תופעות גופניות אלו, הן תשובה למסרים מן הנפש המנסה להתמודד עם חוויות הנתפסות כמאיימות, דבר שהאדם כלל אינו מודע לו.

המדע של הקשר בין גוף ונפש מסביר כיצד נסיבות חייהן של נשים יכולות להשפיע על גופן.

רוב הרופאים ראו את ההשפעה העמוקה שהנפש יכולה להשפיע על מחזור הוסת. בשנת 1949 הבין ס' צוקרמן כי ההפרעות הרגשיות יכולות לסכסך את מקצב הווסת, לזרז דימום רחמי וגם להשפיע על זמן הביוץ. רשתות מפוזרות של עצבים המקשרות את המוח עם השחלות עשויות לתווך בקשר הזה בין רגשות לבין תפקוד הרחם והשחלות.

כל החלקים שבנו חושבים ומרגישים. כיום יש מחקרים המציגים את העובדה שהרחם, השחלות ורקמת השד יוצרים אותם נוירוכימיקלים של המחשבה והרגש כמו המוח ואיברים אחרים.

 

השחלות וכפי הנראה גם הרחם, יוצרים אסטרוגן ופרוגסטרון- הורמונים שהם מעבירים כימיים בין עצביים המשפיעים על רגשות ומחשבות. כאשר אישה עצובה, גם האיברים הנשיים שלה מושפעים מתחושה זו.

ניתן לקשור וסת קשה למתח כרוני עקב בעיות של הצ'אקרה השנייה, ובכלל זה יצירתיות, מערכות יחסים, כסף ושליטה באחרים. דר' כריסטיאן נורת'רופ מספרת בספרה "גופה של אישה תבונתה של אישה" על מטופלת שסבלה מוסת קשה. המטופלת ציינה כי הוסת שלה היתה קשה כאשר היתה נרגזת וביקשה לבכות. "כאשר אני מדממת כך, אני מרגישה כאילו החלק התחתון של גופי מבכה את האבדות שסבלתי בחיי". כשפינתה לעצמה זמן שבו יכלה לשים לב לבעיותיה השונות והניחה לעצמה לחוש את אכזבותיה ואת כאבה היתה הוסת שלה תקינה. מטופלת אחרת, שסבלה מדי חודש מהתכווצויות ודיממה מאוד, החלה לחשוב שהכאב ברחם קשור לצורך העז שלה במקום יצירתי בחייה. היא החלה להקדיש מדי יום שעה אחת לפיסול. בכל פעם שעשתה זאת באה במגע עם שמחת היצירה כשלעצמה, והכאב באגן והדימום הלכו ופחתו מדי חודש.

 

עובדה מעניינת נוספת שמציינת דר' כריסטיאן נורת'רופ היא, שכל אחת מאיתנו נושאת ברקמות הגוף שלה הסטוריה אישית שיוצרת התודעה שלנו. ההסטוריה הזאת נשארת כמחסן נתונים עד שאנו מעבדות אותה. אבל אנחנו נושאות הרבה יותר מאשר האישי בלבד. ברמה מסויימת אנו נושאות את הכל-את הקיבוצי-בתוך התאים שלנו וסביבם. לעיתים סימפטומים של הגוף הם פתח לכאב האישי שלנו וגם לכאב הקיבוצי של אחרים. ידוע ש-D.N.A מיטוכונדרי, ה-D.N.A המפעיל את הפעילויות היום-יומיות של הציטופלסמה של התא, מורש דרך משפחת האם.

מתח ולחץ הם חלק מחיינו

בעולם המערבי בכלל ובארצנו בפרט, הופך נושא הלחץ (הסטרס) לאחד הנושאים החשובים והמדאיגים בשנים האחרונות. פיגועים, מלחמות, מיתון, אבטלה, חוסר וודאות כלכלית ואישית יחד עם אווירת האלימות במשפחה, בכבישים, בבתי הספר ובחברה מעלים את רמות הסטרס לכמעט בלתי אפשריות מלהכיל. בעבר הלא רחוק נהגו לייחס את הסטרס למצב של עייפות ולחץ כתופעת לוואי הכרחית של הצלחה חברתית-כלכלית או כתסמונת מנהלים בחברות עסקיות. כל נושא הסטרס החל לעורר עניין ציבורי ומחקרי רק כאשר התברר שהלחץ גורם לכל מערכות הגוף והנפש נזק עצום. חוקרי לחץ קבעו כי לחץ הוא כמו רעל המטפטף לאט לאט בתוך גופינו וגורם לו נזקים קשים עד מוות, מבלי שנשים לב.

מה זה בעצם מתח? למעשה, זוהי הכנה של הגוף לקראת אתגר, בין אם פסיכולוגי (כמו מבחן) ובין אם פיזי (תחרות ספורט או להבדיל ניתוח). זה נולד מן הצורך להישמר מפני גורם שמאיים על הקיום. אך גם בעידן המודרני, כששום חיית פרא אינה עומדת לפתע בפתח המערה שלנו, החלק הסימפתטי של מערכת העצבים האוטונומית מגיב באותו האופן.

בשפה המקצועית קוראים לזה תגובת דחק (The Stress Response). זו תוארה לראשונה עוד בשנות ה־20 של המאה הקודמת על ידי הפיזיולוג וולטר קנון ונחקרה רבות על ידי האנדוקרינולוג הנס סלייה. האחרון פיתח את "מודל ההסתגלות" ולפיו הגוף מושפע מן המתח בשלושה שלבים.

בשלב הראשון, שלב "האזעקה", מתגייסות מערכות הגוף לפעולה של "לחימה או בריחה". פרץ אדרנלין משוחרר, קצב פעימות הלב מוגבר, יש נשימה מהירה ושטחית יותר, רמת הקורטיזול בדם עולה, פעילות מערכת העיכול מואטת ועוד. מה שאנו חשים זה "פרפרים בבטן" – עצבנות, יובש בפה, קושי להתרכז ולחשוב בבהירות.

אם מצב זה נמשך, הגוף נכנס לשלב ה"הסתגלות" ואנו עלולים לחוש עייפות, להתפתות לתזונה לא בריאה בניסיון "להתעורר", לחוות חרדה, להיות יותר מועדים להצטננויות ולשפעת ולהגביר פעילות שנועדה כביכול להרגיע (למשל עישון, צריכת אלכוהול) אך למעשה מגבירה את הנזק.

אם זה נמשך אף יותר והופך לכרוני, הגוף נכנס לשלב ה"תשישות" שבו הוא כבר מועד עוד יותר לקשיי שינה, לפגיעה במערכת החיסונית, לליקויים בשיקול הדעת, לשבץ מוחי, להתקף לב, ליתר לחץ דם ואף להתפרצות של סוכרת.

 

מצבי לחץ אקראיים ומתח בריא יכולים להועיל, מכיוון שהם נותנים דרייב פנימי, מפעילים אותנו ומובילים אותנו להנאה והנעה. מתח קצר אינו מותיר רושם רב על הנפש או הגוף, ולעיתים אף משפיע באופן חיובי, בעיקר כאשר האדם מצליח להתגבר עליו, וצובר לעצמו נקודות חוזק. אך, כשמצבי הלחץ הופכים להיות כרוניים, הם גובים מאיתנו מחיר נפשי ופיזי יקר. לנוכח מצבי לחץ כרוניים ופעילות יתר של מערכת העצבים האוטונומית אנשים מתחילים לסבול מבעיות בריאות שונות.

-שיבושים במערכת ההורמונאלית ובקבלת הוסת.

-כאבי גב, כאבי צוואר וראש.

-נטייה מוגברת להשמנה, עצירויות ובעיות שונות במערכת העיכול.

-התפרצות של מחלות אוטואימוניות כגון: פיברומיאלגיה, דלקת פרקים ועוד.

-פגיעה באיכות השינה, מה שמוסיף עוד ללחץ הנפשי.

-פגיעה בזכרון ופגיעה קוגנטיבית הכוללת בין היתר ירידה ביכולת הריכוז.

-פגיעה במערכת החיסונית ועקב זה חשיפה להידבקויות במחלות שונות.

-פגיעה בחשק ובתפקוד המיני.

-האצה בתהליכי ההזדקנות ופגיעה בעור ובשיער.

יוגה נשית כתהליך ריפוי

היוגה הנשית מתאימה לכל אישה ובכל שלב בחיים. לכל אישה המעוניינת לקחת פסק זמן ממרוץ החיים השוחק. לאפשר לעצמה לעצור ולבחון את חייה בכל רגע מחדש.

הערכת מצב... מסייעת לאישה להיות קשובה לצרכיה בכל רגע נתון. להעריך את מצבה ברמה הפיזית, מנטאלית ונפשית ובכך להכיר את עצמה טוב יותר ולהיטיב את מצבה. מחזוריות חודשית… מותאמת לשינויים ההורמונליים בחיי האישה ולמחזוריות המשתנה במהלך החודש ובמהלך החיים. הפחתת מתח… מקנה כלים להתמודדות עם עומסי היומיום. מפחיתה לחץ, מתח, כאב וחרדות. מאפשרת מרחב של שקט ומרגיעה את התודעה. מחזקת את הגוף… מגמישה, מחזקת ומחטבת תוך כדי התמקדות בשרירי קרקעית האגן ובשרירי הליבה, בקשר שלהם לנשימה ובהשפעתם הפיזית והמנטאלית על האישה. העצמה וצמיחה נשית… יוצרת בעזרת התרגול הקבוע עוגן פנימי המשמש לאירגון וייצוב החיים, ומהווה כלי להעצמה ולצמיחה נשית. מקלה ומשפרת… כאבים גופניים ונפשיים (ראי הסעיף הבא-שיעורים פרטיים).

שיעורים פרטיים

שיעורי היוגה הפרטיים מותאמים באופן אישי, מדוייקים ומתחשבים בצרכים ובקצב המתאים ונכון לכל מתרגלת. הם מיועדים להעמקת התרגול ולהקלה ושיפור בבעיות שונות כמו:

– הסובלות מדיכאון, חרדה, בעיות שינה או הפרעות אחרות בשגרת החיים. כחלק ממערך תמיכה

והעצמה אישית.

– מחלות האופייניות לנשים- פיברומיאלגיה, אנדומטריוזיס ועוד.

– כאבי גב, כאבי צוואר ובעיות יציבה

– תופעות הקשורות לגיל המעבר-חוסר איזון הורמונאלי, בריחת סידן, גלי חום, חרדה ועוד.

– בעיות פריון

– בעיות המלוות את המחזור החודשי- מיגרנות, תסמונת קדם ווסתית, אי-סדירות בווסת ועוד.

– בעיות ברצפת האגן- בריחת שתן, צניחת איברים

– חולי סרטן ומחלימים, סכרת, לחץ דם, כולסטרול גבוה ועוד.

השיעורים מתקיימים באווירה בייתית, נעימה, מכילה ומקצועית. כל שיעור עוסק בתכנים אחרים הקשורים לנשים, נשיות והחיים בכלל. רעיונות פילוסופיים מתוך היוגה וכאלה שהחיים מזמנים לי. שימת הדגש בשיעורים על הקשבה לגופך. לרגשות, לתחושות ולמחשבות שעולים ממנו מתוך תשומת לב ודיוק מה נכון לך ברגע זה. עבודה משמעותית מתוך השתרשות וצמיחה מעלה, בניית מרכז פנימי כתמיכה ועוגן במזרן ובחיים, חיזוק והגמשת הגוף, פיתוח כוח רצון וחיבור בין תנועה לנשימה. צלילים וקול, נשימה והרפיה כמפחיתי לחץ, מתח וחרדה. תרגול המאפשר מרחב של שקט ומרגיע את התודעה.

לסיכום, היוגה היא דרך חיים הפותחת בפנייך הזדמנות להיות קשובה לעצמך, להגיע לאיזון גופני ופנימי ולעורר את כוחות הריפוי הטמונים בו. תרגול היוגה הנשית מאפשר לך היכרות מחודשת עם גופך הנשי ומעניק לך כלים לבניית דפוסים חדשים של נשימה, יציבה, תנועה וחשיבה. תרגול משחרר המלמד אותך לאהוב את עצמך ולהקדיש זמן לטיפוח עצמי בתוך כל המטלות והתפקידים המוטלים עלינו כנשים. זכרי שלפנייך תהליך ומסע הייחודי לך. בסבלנות ובהתמדה תרכשי כלים שיטיבו את איכות חייך.

 

מקורות:

-הספר "גופנפש"/קן דיכטוואלד  הוצאת אלפא/זמורה-ביתן

-הספר "גופה של אישה תבונתה של אישה"/ד"ר כריסטיאן נורת'רופ  הוצאת אור-עם

-מתוך האתר "הדרך למעלה להעצמה אישית" פסיכולוגיה והקשר בין גוף ונפש/ גלית שלגי

-מתוך האתר "תמיכה רגשית ונפשית" מהם סטרס ולחץ נפשי וכיצד להתמודד איתם/ ד"ר אילן טל