טרום גיל המעבר – "אני אוטוטו שם…"

פרי-מנופאוזה

בתקופה האחרונה משהו עובר עליי. מה בשם אלוהים קורה לי? אני שתמיד הייתי סופר סובלנית לילדיי ואת מלוא תשומת הלב, האנרגיה והמשאבים הייתי מפנה אליהם, מוצאת את עצמי פחות סובלנית ומבקשת להפנות את תשומת הלב לעצמי. הוווסתות שהיו תמיד סדירות מתחילות "לזייף". לוקח להן זמן להגיע או שהן מגיעות מוקדם מדיי. פתאום הגניקולוג גילה באולטרסאונד ציסטה בשחלה. מה?כזה לא היה לי אף פעם. מזל שהיוגה היא חלק מחיי, אחרת הייתי משתגעת. ועוד יותר אני מודה ליוגה הנשית שבזכותה אני מתבוננת בעצמי ובשינוי החדש המתחולל בי ויש לי בכל זאת כלים למתן תסמינים ובכלל להתמסר לקצבי החיים.

קצבי החיים
האישה החכמה מתמסרת למחזורי החיים
וקצביהם. היא יודעת כי כל דבר חייב
להסתיים, והיא מסוגלת להרפות מכל
דבר ולהניח לו.
היא אינה שוגה בדמיונות, אין בה כל
יוהרה. התנהגותה נעדרת תחבולות.
פעולותיה נובעות מעונות השנה של לבה.
אין היא נסוגה ממעגל החיים. היא יודעת
כי אין היא בת אלמוות. היא יודעת כי
הוורד שב אל האדמה לאחר תום פריחתו.
(מתוך: "הטאו של הנשים" קטע מס' 50)

מבחינת הגדרה כרונולוגית ועל פי ההגדרה הרפואית, גיל המעבר מתייחס לתקופה שמתום השנה שלאחר הווסת האחרונה ונקרא "חידלון הווסת". אך למעשה, מגיל 35 אנחנו מתחילות לחוות את סימניו בשינויים קלים. לפעמים נחוש בהם רק סביב גיל 45, ולפעמים מעט אחריו. לא תמיד נשים יודעות להבין ולפרש כי מה שהן חוות הוא בעצם תחילתו של גיל המעבר. הסימנים יכולים להיות מבלבלים ולא ברורים והגוף שולח אותם מדי חודש בחודשו.

שלב זה בחיי כל אישה מוכר הרבה פחות מהשלב שמגיע אחריו-גיל המעבר עצמו, שמאופיין בהפסקת הווסת. תקופה זו נקראת תקופת הפרי-מנופאוזה ומאופיינת בתחילתם של שינויים הורמונליים וביולוגיים, ועמם גם סימפטומים פיזיים ונפשיים.

סימפטומים ומקורם

הפרופ' אמנון בז'זינסקי, מנהל המרכז לבריאות האישה במחלקת נשים ויולדות בבית חולים הדס עין כרם בירושליים, טוען כי התופעות השונות והשיבושים המקדימים את הפסקת הווסת שכיחים מאוד, כאשר התופעה השכיחה ביותר עליה מדווחות הנשים היא הדימומים הלא סדירים. הם מתקצרים, אחר-כך פתאום מתארכים ולעיתים נשים סובלות מדימומים ממושכים וכבדים מאוד. סימפטום נוסף הוא ההחמרה בהופעת התסמונת הקדם וסתית בקרב נשים שהתסמונת הזאת משבשת את חייהן. נשים אלה יחושו החל מגיל 45 ביתר שאת תופעות כמו ירידה במצב הרוח, עצבנות, מתח, חרדה, נטייה לדכדוך, תחושת נפיחות בכל הגוף ובייחוד בבטן ובגפיים וגם הפרעות התנהגותיות, בעיקר תיאבון מוגבר. רוב הנשים מספרות על תשוקה מוגברת לפחמימות ולמתוקים.

ד"ר כריסטיאן נורת'רופ בספרה גופה של אישה תבונתה של אישה, מציינת כי, כאשר אי-הסדירות במחזור הווסת מתחילה בטרום גיל המעבר (לעיתים אפילו סביב שנות הארבעים) יופיעו הסימפטומים של אישה, כמו כאבי ראש ורגזנות, עקב רמות מוגברות של אסטרוגן יחסית לרמות הפרוגסטרון, שהגורם להן הוא ביוץ מופחת.

לדברי הפרופ' אמנון בז'זינסקי אחוז מסויים מהנשים סובלות גם מגלי חום, הזעות לילה, ירידה בחשק המיני ושינויים במצב הרוח. ככלל, כ-30% מהנשים חוות לפחות חלק מתסמיני הפרי-מנופאוזה ואילו בקרב כ-20% מהנשים מתרחשת הפסקת הווסת ללא כל סימנים מקדימים בדמות תסמיני הפרימנופאוזה. מקורם של התסמינים בהעדר ביוץ קבוע במחזורים החודשיים, יצירה מופחתת של אסטרוגן בשחלות ותנודות הורמונליות.

בשנים שבהן רמת האסטרוגן בגופנו מתחילה לרדת, גם הצרכים משתנים. ייתכן שנרגיש פחות סבלניות כלפי צורכי המשפחה, בדומה לתחושות בימי הדימום הווסתי. ד"ר בריזנדיין כותבת בספרה "המוח הנשי", כי בגיל המעבר, הדחף להיחלץ לעזרתם של אחרים ולטפל בהם כבר אינו מרעיד את נימי נפשה של האישה. האסטרוגן הוא הורמון נשי ומכוון אותנו לטפל, להאכיל, להיות קשובה, לדאוג לצורכי היקרים לנו, להיות אימהיות. התחושה הטובה ושביעות הרצון מימי האסטרוגן יתחלפו לעיתים בתחושת חוסר בהירות, מצב רוח עגום, לעיתים בלבול, איבוד זיכרון ואולי אף דיכאון. בתקופה זו נשים עלולות לחוות "מצב רוח וסת".

התייחסות לסימפטומים

פרופ' עוזי בלר, מנהל היחידה לגניקולוגיה אונקולוגית ומומחה לגיל המעבר אומר, כי השלב הזה של טרום גיל המעבר, אצל חלק מהנשים יכול להיות יותר קשה סימפטומטית, ממה שבא אחריו-שלב הפסקת הוסת. מדובר בתהליך פיזיולוגי שיכול להשפיע מאוד על איכות החיים ויש להתייחס לתלונות הנשים בכובד ראש. תלונותיהן אינן תלונות של פינוק.

לדברי פרופ' בז'זינסקי, יש צורך להתייחס לתקופת הפרי-מנופאוזה באופן שונה מההתייחסות לגיל המעבר עצמו, בעיקר משום שהטיפולים שונים. בשלב זה עדיין יש לחשוב על האפשרות להרות ועל הצורך במניעת הריון אצל מי שמעוניינת. האבחון נעשה באמצעות בדיקות דם, המלמדות על המאזן ההורמונלי, בדיקת אולטרסאונד לבירור מצב הרחם והאזנה לסיפור של האישה.

הדרכה, מידע וטיפול

השינוי המוכר ביותר מבחינה הורמונאלית בגיל זה הוא הירידה ברמת האסטרוגן, מכיוון שהשחלות מייצרות פחות ופחות ממנו. אך הגוף יודע לייצר הורמון זה מרקמת שומן ומבלוטת האדרנל-יותרת הכליה, האחראית על ייצור האדרנלין-והשינוי אינו חל בבת אחת. ככל שנגיע לגיל זה עם בלוטת אדרנל מתפקדת באופן סביר, כלומר המתח שחווינו בעבר לא סחט אותה עד סופה, כך יוכל האדרנל לייצר אסטרוגן במקום השחלות. ומכיוון שרובנו חשופות למתח במהלך חיינו, תרגול נשימות והרפיה על בסיס קבוע בתקופה זו, וכן תרגול גופני, יאפשרו לאדרנל להירגע ולייצר אסטרוגן חלופי. 

ד"ר ציפי דולב, פסיכיאטרית למבוגרים ומחברת הספר "נשים, הורמונים ומצבי רוח" מאמינה שעצם ההדרכה והעברת הידע לנשים עשוי להקל. היא טוענת, כי לרוב אפשר לחיות עם התופעות ולהסתדר ללא צורך בטיפול או תרופות, כאשר יש ידע ויכולה להיות הבנה של המתרחש. במקרים אלה היא ממליצה על לימוד דרכים להרפיה עצמית, פעילות גופנית, שינוי הרגלים קבועים כמו עישון, אלכוהול, קפאין והוספת ויטמינים ומינרלים לתזונה. כשזה לא מספיק, ובמקרים בהם ההיבט הנפשי הוא הדומיננטי יותר, כדאי להגיע לטיפול נפשי, שיהיה לרוב קצר ולעיתים יכלול שינוי קל באמצעות תרופות נוגדות דיכאון ברמות הסרוטונין.

מירה ארצי פדן מבכירות המורים ליוגה בארץ ומפתחת שיטת יוגה נשית, ממליצה בספרה "יוגה נשית" על ניהול יומן מעקב. ברגע שמתחילה אי-סדירות במחזורים את כנראה לקראת גיל המעבר. רק מעקב סדיר אחרי גופך, הכולל תיעוד ורישום אחרי המחזורים החודשיים שלך, יוכל לספק תמונה מהימנה ובהירה יותר על הערפול ההורמונלי שבו את נמצאת כרגע. כמו כן, התבוננות והבנת השינוי, תאפשר לאישה "לדייק את עצמה" בשנים אלו. להבין מה באמת עובד לטובתה כרגע, ומה אינו משרת אותה עוד ואפשר לוותר עליו.

כשהאסטרוגן יורד גם כלי הדם נפגעים, שכן האסטרוגן אחראי בין השאר על טונוס תקין של דם ולב. ולכן מומלץ על פעילות גופנית סדירה. העלאה מבוקרת יומיומית של קצב הלב באמצעות פעילות אירובית ותרגול דינאמי, ישפרו את מערכת כלי הדם ויחזקו את הלב.

במקרים רבים טיפול הורמונלי המחקה את המחזור הטבעי מבחינת מינון ההורמונים או גלולות למניעת הריון יכולים לייצב את המצב ההורמונלי ובכך להקל על התסמינים בצורה משמעותית. לנשים הסובלות מדימומים כבדים מוצע טיפול שכיח הכולל צריבה של רירית הרחם ומצליח להפסיק את הדימומים חלקית או באופן מלא. פרופ' בלר מספר שבמקרים רבים ניתן להסתפק ב'תמיכה הורמונלית תקופתית', כלומר, בנטילת הורמונים לשלושה עד שישה חודשים, הפסקה ואז בחינה מחודשת של המצב.

ועוד ממליצה ד"ר כריסטיאן נורת'רופ בספרה "גופה של אישה-תבונתה של אישה": הטעיני את הסוללות שלך בעצמת מחשבותייך ורגשותייך – דמיון מודרך וחשיבה חיובית. ערכי רשימה של הפעילויות וההתחייבויות החשובות ביותר שלך – שאלי את עצמך האם העובדה שאעשה זאת תטעין את המצברים שלי או תרוקן אותם? דאגי לכך שתשני טוב – כאשר אנו שוכבות לישון לפני חצות, אנו משקמות את בלוטת האדרנל הרבה יותר משאנו משקמות אותה כאשר אנו שוכבות לישון מאוחר יותר. הניחי לעצמך לקבל טיפוח ואהבה – התרכזי בפעילויות ובאנשים משעשעים, הגורמים לך לצחוק. זה ממריץ תפקוד בריא של מערכת החיסון.

השינוי מבחינה רגשית

לאורך שנים הרגשתי שהרחם נתנה לי הרבה אהבה. יצירה מדהימה בדמותם של ארבעת ילדיי. לאחרונה, לקראת גיל 45 אני מרגישה שפרק חדש מתחיל בחיי ותחושה חזקה של רצון ללדת קיימת, אך הפעם הדחף העז הוא ללדת את עצמי מחדש. להשאיר מאחוריי את כל מה שמנע ממני להתקדם ואינו משרת אותי עוד ולנוע קדימה בגאווה לעבר יצירה חדשה, פורייה ומפרה.

ד"ר כריסטיאן נורת'רופ מסבירה בספרה. טוב ומדוייק יותר לחשוב על שנות המעבר של אמצע החיים כעל תקופה שבה אנו משלימות כמה מהמשימות שהתחלנו בבגרותנו. באמצע החיים אישה סוקרת את חייה עד כה ומהרהרת היכן היתה ועד כמה התקדמה. עכשיו הוא הזמן שבו היא מצטערת על אובדן חלומות שהיו לה כשהייתה אישה צעירה ולא הוגשמו ומכשירה את הקרקע לשלב הבא בחייה. הדרך שבה היא מטפלת במשבר תשפיע על בריאותה בכל הרמות בתקופת גיל המעבר. זוהי תקופה שבה נשים רבות מתחילות לבטא חלק מהצורך העז לביטוי עצמי, שהתערער בגיל ההתבגרות. נשים באמצע החיים נתונות בנקודת מפנה: אנו יכולות להמשיך לחיות במערכות יחסים, במשרות ובמצבים שנטשנו-בחירה המזרזת את תהליך ההזדקנות ואת הסיכוי לחלות במחלה, ואנו יכולות לפנות להתפתחות כזאת שגופינו ורמות ההורמונים שלנו זקוקים לה. כאשר אנו מעזות לעשות זאת אנו מתכוננות לתקופת האביב של המחצית השנייה של חיינו.

ואני מתכוונת להנות מתקופת האביב של חיי!!!

מקורות:
– הספר "יוגה נשית"/מירה ארצי פדן
– הספר "גופה של אישה תבונתה של אישה"/ד"ר כריסטיאן נורת'רופ
– כתבה מתוך ידיעות אחרונות- "רגע לפני גיל המעבר: התופעות שצריך להתמודד איתן".